הסכם פירוק שותפות
מה עושים שני ילדים שהחליטו להיות שותפים בגולות משחק ובסוף מצאו את עצמם בריב? פשוט, חילקו ביניהם את הגולות שווה בשווה ומסיימים את השותפות.
לצערנו, כשאנו מבוגרים סיטואציות של שותפות (עסקית, מקרקעין, זוגית ואחרים) מורכבות יותר כאשר מתעורר צורך או רצון לפירוק שלהן.
פירוק הוא לא תמיד תהליך נעים, אך הוא רצון שיש לכבד אותו כל עוד הוא נעשה בתום לב. זוהי גם ראייתו של החוק הרואה בבקשת פירוק כזכות בסיסית.
שותפות, שותפים ומה שביניהם
שותפות יכולה להתקיים בין אנשים ובין גופים ולצורך קיומה נדרשים לפחות שני צדדים. שותפות יכולה להתקיים מבחירה, כמו שותפים שהקימו עסק ביחד או שני אחים שרכשו נכס מקרקעין ביחד. אך במקביל, שותפות יכולה להתקיים גם ללא בחירה, כמו ירושת נכס או ירושת עסק.
כאשר השותפות נוצרה בהסכמה היא לרוב מעוגנת בהסכם שותפות המסדיר את כל התנאים בין הצדדים, חובות וזכויות, ולעיתים גם כולל הסדר לגבי מצב של פירוק.
פירוק שותפות במקרקעין
חוק המקרקעין קובע כי כל שותף בנכס מקרקעין זכאי לבקש לצאת מהחלק שלו בשותפות. לרוב, כאשר השותפים האחרים מסכימים, מדובר בהליך יחסית פשוט שיש בו כמה אפשרויות, המועדפת על כולם תהיה שהאחרים יקנו מהשותף היוצא את החלק שלו. אפשרות אחרת, פחות מועדפת, היא, שהשותף היוצא ימכור את חלקו לצד שלישי (חיצוני) שיהפוך לשותף בנכס.
הקושי העיקרי מתעורר אם השותף האחר או האחרים אינם מעוניינים בפירוק השותפות. במקרה כזה שלא מצליחים להגיע להבנה, הפתרון הוא הגשת תביעה בבית משפט לפירוק.
בתי המשפט הדנים בהליכי בקשת פירוק שותפות בנכס מקרקעין:
בית משפט השלום – כאשר נכס רשום בטאבו ההליך יתבצע בערכאה זו ללא קשר לגובה שווי הנכס.
בית משפט שלום/מחוזי – כאשר הנכס רשום במנהל מקרקעי ישראל או בחברה המשכנת, ההליך יתקיים בערכאת בית משפט השלום כל עוד שווי הנכס אינו עולה על 2 מיליון ש”ח.
בית דין לענייני משפחה – כאשר השותפים הינם בני משפחה.
לקריאה אודות פירוק שותפות במקרה של גירושין>>
גישות לביצוע הליך פירוק שותפות
פירוק פיזי – גישה זו הינה עדיפה אך היא מותנית בכך שחוקי הבנייה ואופי הנכס מאפשרים אותה. בגישה זו מחלקים את הנכס בין השותפים באופן פיזית, נקרא גם “חלוקה בעין”. כל אחד מקבל חלק מהנכס מופרד מהאחר.
פירוק שאינו פיזי – גישה זו מתקיימת כאשר הפירוק הפיזי אינו אפשרי. במקרה כזה בית המשפט ינסה להוביל את הצדדים להסכמה, במידה ולא יצליח, הנטייה תהיה להעביר את הנכס למכירה על ידי צד שלישי (כונס נכסים). כספי המכירה יחולקו בין הצדדים השותפים.
התנגדות להליך פירוק
הזכות לפירוק שותפות הינה זכות בסיסית, אולם יש אפשרות להתנגד לה בתואנה של היעדר תום לב. במידה והשותף השני מאמין שבקשת הפירוק נעשית מתוך מטרה לפגוע בו, לעשות לו דווקא ולא מתוך כוונה שאינה קשורה אליו, הוא יכול להתנגד לבקשה. חובת ההוכחה על כך שבקשת הפירוק אינה נעשית בתום לב מוטלת על הצד המתנגד.
הסכם שותפות מול הסכם פירוק שותפות
הסכמים הם דבר חשוב שיש לעשות במיוחד בעניינים הקשורים לעסקים וכסף. ההתחלה תמיד אופורית, השותפים בטוחים שהם יצליחו, שהם מחויבים אחד לשני ושלא משנה מה יקרה, הם תמיד יסתדרו. האפשרות של פירוק שותפות כמעט ולא קיימת, הרי אף אחד לא רוצה להרוס רגעים משמחים במחשבות עצובות.
אבל, המציאות מוכיחה שדברים ואנשים משתנים ופירוק שותפויות זה דבר שקורה והוא אפשרות בלתי נפרדת מיצירת שותפות.
מומלץ מאד לנסח הסכם שותפות הכולל בתוכו גם הסדר של פירוק השותפות. הסדר כזה ימנע אי נעימויות, יחסוך “מלחמות” יקרות בבתי משפט וגם לא מעט זמן.
במידה והשותפות כבר קיימת, אך אין הסדר פירוק שהוכן מראש, מומלץ לנסח הסכם ייעודי רק להליך הפירוק.
בשני הסוגים של ההסכמים, מומלץ לעשות אותם בליווי איש מקצוע שייתן מענה לכל הבורות והמכשולים האפשריים הקיימים בדרך ולעיתים כדאי להעזר בבוררות נדל״ן.
למידע נוסף – יניב רפאל- משרד שמאים